איך לזכור מילים באנגלית: שיטת האסוציאציות, צעד אחר צעד
מכירים את זה: לומדים בערב רשימה של מילים באנגלית, ובבוקר חצי מהן כבר נעלמו. זה לא אומר שיש לכם "זיכרון גרוע". כך הזיכרון מתנהג מול רצף של צלילים שאין לו במה להיאחז. החדשות הטובות הן שהבעיה הזאת נחקרה הרבה, ויש דרכים בדוקות לגרום למילים להישאר. במדריך הזה נעבור עליהן אחת אחת: אסוציאציה לפי הצליל, שליפה מהזיכרון, וחזרות בזמן הנכון.
למה מילים חדשות נשכחות כל כך מהר
הפסיכולוג הרמן אבינגהאוס היה הראשון שמדד שכחה באופן שיטתי. הוא שינן בעצמו רשימות של הברות חסרות משמעות, ובדק כמה עבודה נדרשת כדי ללמוד אותן מחדש אחרי זמן מסוים. שעה אחרי הלמידה הוא כבר היה צריך להשקיע כמחצית מהמאמץ המקורי. אחר כך השכחה האטה, וגם אחרי חודש עוד נשמרה כחמישית מהעבודה (Ebbinghaus, 1885).
יש כאן שני לקחים. הראשון: רוב השכחה קורה מהר, בשעות ובימים הראשונים. השני: מילה חדשה בשפה זרה היא, מבחינת הזיכרון, די דומה להברה חסרת משמעות. shelf הוא רק רצף של צלילים, עד שמשהו מחבר אותו לדבר שאתם כבר מכירים.
שיטת האסוציאציות: גשר מהצליל אל המשמעות
בשנות השבעים בדקו ריצ׳רד אטקינסון ומייקל ראו, באוניברסיטת סטנפורד, שיטה שנקראת "שיטת מילת המפתח". היא בונה גשר משתי חוליות. החוליה הראשונה היא צליל: מילה בשפה שלכם שנשמעת כמו המילה הזרה, או כמו חלק ממנה. החוליה השנייה היא תמונה: מצב שבו מילת המפתח והמשמעות עושות משהו יחד.
הדוגמה שלהם הייתה מרוסית: zvonok פירושה פעמון, והיא נשמעת קצת כמו המילה האנגלית oak, אלון. אז מדמיינים עץ אלון שבמקום בלוטים תלויים עליו פעמונים קטנים. בניסוי עצמו למדו 52 סטודנטים 120 מילים ברוסית. במבחן שנערך יום אחרי השיעור האחרון זכרה הקבוצה שקיבלה מילות מפתח 72% מהמילים, לעומת 46% בקבוצה שלמדה בדרך שבחרה בעצמה. גם כשישה שבועות אחר כך הקבוצה הראשונה עדיין זכרה יותר (Atkinson & Raugh, 1975).
איך בונים אסוציאציה שנשארת
- תקשיבו למילה, אל תקראו אותה. האיות באנגלית מטעה. הגשר נבנה מהצליל, אז שמעו את המילה לפני שאתם מחפשים לה מילת מפתח.
- תנו לשני הדברים לפעול יחד. לא "מדף, וגם שולף", אלא פעולה אחת שבה שניהם משתתפים. ככל שהתמונה מוזרה ומוחשית יותר, קל יותר לחזור אליה.
- תסיימו במשמעות. התמונה צריכה להוביל אל מה שהמילה אומרת, לא רק אל הצליל שלה. אחרת תזכרו את "פול" ותשכחו שמדובר בבריכה.
- משפט אחד מספיק. אם האסוציאציה צריכה הסבר, היא לא תעלה מעצמה ברגע האמת.
- אל תתאמצו בכוח. לחלק מהמילים אין צליל דומה טוב, ויש מילים שאתם כבר מכירים, כמו chocolate או pizza. אותן פשוט מסמנים כמוכרות וממשיכים הלאה.
לא לקרוא שוב, אלא לשלוף
אסוציאציה טובה עוזרת לקלוט את המילה בפעם הראשונה. כדי שהיא תישאר, צריך לתרגל שליפה: לנסות להיזכר במשמעות לפני שמסתכלים בה. בניסוי של ג׳פרי קרפיקה והנרי רודיגר למדו סטודנטים 40 זוגות מילים בסווהילית ובאנגלית. מי שהמשיכו להיבחן גם על מילים שכבר ידעו, זכרו כ־80% מהן שבוע אחר כך. מי שהפסיקו להיבחן על מילה ברגע שידעו אותה זכרו 36% או 33% מהמילים, גם אם המשיכו לקרוא אותן שוב ושוב. והמעניין: כל הקבוצות העריכו שיזכרו בערך מחצית. כלומר, אי אפשר להרגיש מבפנים איזו דרך באמת עובדת (Karpicke & Roediger, 2008).
בפועל: כסו את התרגום ונסו להיזכר. רק אחרי ניסיון אמיתי, הציצו ובדקו. התחילו מאנגלית לעברית, ובהמשך גם מעברית לאנגלית, שזה כבר קשה יותר ומחזק יותר.
חזרות בזמן הנכון
חזרה אחת מרוכזת עובדת פחות טוב מכמה חזרות מפוזרות. סקירה של 317 ניסויים מצאה שפיזור החזרות משפר את הזיכרון, ושככל שרוצים לזכור לטווח ארוך יותר, כדאי שהמרווח בין החזרות יהיה גדול יותר (Cepeda et al., 2006). במחקר המשך על יותר מ־1350 משתתפים, המרווח הטוב ביותר היה כחמישית מהזמן שנותר עד המבחן כשהמבחן היה בעוד כמה שבועות, וכ־5% ממנו כשהמבחן היה בעוד שנה (Cepeda et al., 2008). שם נלמדו עובדות ולא מילים, אבל העיקרון דומה: לא לחזור על הכול כל יום, וגם לא לחכות עד שהמילה נעלמה לגמרי.
סדר פשוט שעובד: חזרה למחרת, אחרי כמה ימים, אחרי שבוע, ואז במרווחים שהולכים וגדלים. ובכל חזרה, קודם מנסים להיזכר ורק אחר כך בודקים.
באילו מילים להתחיל
לא כל המילים שוות. מחקר על אנגלית מצא שאלף משפחות המילים הנפוצות ביותר הן כ־80% מהמילים בטקסט כתוב ובשיחה רגילה (Nation, 2006). לכן כדאי להתחיל מהמילים הנפוצות ולהשאיר את הנדירות להמשך. כמה מילים צריך בסך הכול? על זה כתבנו מדריך נפרד: כמה מילים באנגלית צריך לדעת כדי להבין.
איך זה עובד אצלנו
בקורס האנגלית של associlang המילים מסודרות לפי שכיחות, מהנפוצות ביותר ועד 3000 מילים. לכל מילה יש שמע במבטא ילידי, תמונה ומשפט אחד שמחבר בין הצליל שלה למשמעות, ומילה שכבר מוכרת לכם מסומנת ככזו. אחר כך כל מילה חוזרת רגע לפני שהייתם שוכחים אותה, עם שאלות שנעשות קשות יותר ככל שהיא נקלטת: לזהות אותה, לשמוע אותה, ואז למצוא אותה מתוך המשמעות.
מקורות
- Ebbinghaus, H. (1885). Über das Gedächtnis. English: Memory: A contribution to experimental psychology (H. A. Ruger & C. E. Bussenius, Trans., 1913).
- Atkinson, R. C., & Raugh, M. R. (1975). An application of the mnemonic keyword method to the acquisition of a Russian vocabulary. Journal of Experimental Psychology: Human Learning and Memory, 1(2), 126–133.
- Karpicke, J. D., & Roediger, H. L. (2008). The critical importance of retrieval for learning. Science, 319, 966–968.
- Cepeda, N. J., Pashler, H., Vul, E., Wixted, J. T., & Rohrer, D. (2006). Distributed practice in verbal recall tasks: A review and quantitative synthesis. Psychological Bulletin, 132(3), 354–380.
- Cepeda, N. J., Vul, E., Rohrer, D., Wixted, J. T., & Pashler, H. (2008). Spacing effects in learning: A temporal ridgeline of optimal retention. Psychological Science, 19(11), 1095–1102.
- Nation, I. S. P. (2006). How large a vocabulary is needed for reading and listening? The Canadian Modern Language Review, 63(1), 59–82.